לִיבִּי אוֹהֶבֶת לָתֵת מַתָּנוֹת, וְגַם לְקַבֵּל.
לִפְעָמִים הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהּ מַתְאִימוֹת בּוּל, וְלִפְעָמִים קְצָת פָּחוֹת.
וּמָה קוֹרֶה כְּשֶׁלִיבִּי מְקַבֶּלֶת מַתָּנָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת בִּמְיוּחָד?…
..
לָתֵת הוּא סֵפֶר עַל נְתִינָה וְקַבָּלָה, עַל חֲבֵרוּת וְעַל חִיבּוּק,
כָּזֶה שֶׁנִּכְנֵס הַיְשֶׁר אֶל הַלֵּב.